יום שישי, 29 בינואר 2010

הבית – פרק ב' (פנים הבית)

במאמר הקודם התייחסתי לקשר בין האדם לסביבה החיצונית בה נמצא ביתו. היום אני מבקשת לדבר על יחסי פנים-הבית ויושביו. הבית משול כולו על תכולתו וצורתו לאדם שחי בו!!! אחזור ואומר שוב שכל דבר שאנו מכניסים לביתנו, או נוצר בו, במכוון או באקראי, משקף את המתרחש בחיינו, ויוצר אותם. אם ברצוננו לשנות דבר מה בתחום כזה או אחר, הבית עשוי לתת לנו נקודת התחלה טובה מאד לכך.

להלן מספר המלצות טובות ונכונות לכל אחד שחפץ להניע קצת את חייו דרך ביתו:
1. הדבר הראשון שיש לתת עליו את הדעת הוא סדר וניקיון. אדם שביתו אינו מסודר או נקי חש תחושה קבועה של חוסר שקט פנימי ופיזור דעת. כשאין סדר בביתנו אין סדר בחיינו בכל התחומים!!!
תיקון: ניקיון וסדר, שנשמרים ומתוחזקים. אל תצברו ערימות ואחת לתקופה תתנפלו עליהן זה לא יקדם אתכם. ניירת, בגדים, חפצים, זיכרונות מכאיבים וכד' שלא השתמשתם בהם חצי שנה או יותר מיותרים, ככל שקשה לכם לעשות זאת, כך זה יותר משמעותי עבורכם.
דוגמאות למחשבה: אגירה בעליית/גג "דברים על הראש", אגירה במרתף "שומרת דברים מתחת לפני השטח"....

חלונות – נחשבים ל"עיניים" שלנו כך שכדאי להקפיד על ניקיונם. הם משפיעים על היכולת שלנו לראות דברים בצורה ברורה, על הראייה לטווח ארוך, וממש על בריאות העיניים... רצוי לתלות וילונות בעיקר על חלונות גדולים מכיוון שאם אנחנו נמשכים להסתכל החוצה ואין מחיצת וילון זה יכול להביא לסוג של "בריחת אנרגיה מן הבית".

2. דברים מקולקלים או שבורים שאינם מתוקנים לאורך זמן יוצרים אצלנו מצב של תקלות, דחיות ועיכובים בחיינו. דומה הדבר לכד שיש בו סדקים או חורים, תמלאו אותו במים והם יטפטפו החוצה עד שיתרוקן. ברזים מטפטפים, נורות שרופות, נקודות חשמל חשופות, חפצים שבורים או סדוקים – כל ספקי האנרגיה שלנו, צריכים להיות תקינים.

3. שולחנות הם "משטח העבודה" שלנו ולכל אחד מהם יעוד בביתנו. שולחן אוכל שאינו פנוי ועמוס בניירת משדר למערכת העיכול שלנו מסרים סותרים לגבי כל מה שקשור לאוכל ותזונה... הקישו מכך לגבי שאר השולחנות בבית ו....סדרו אותם.

4. הכניסה לבית היא כרטיס הביקור שלנו. יש לה משמעות עצומה עלינו, על אורחינו, ועל איך שאנו נתפסים על ידי החברה. מעבר לכך שכדאי שתהיה מסודרת על הכניסה לבית להיות מזמינה, נעימה ו"מייצגת" אותנו נאמנה

5. התמונות והחפצים בביתנו מספרים את סיפור חיינו, מקיימים ומשמרים אותו. אנו בוחרים לשים בביתנו את מה שיבטיח לנו את מימוש הדפוסים שלנו, גם אם נראה לנו שהבחירות אקראיות או שקיבלנו את הדברים ממישהו אחר.

1. שימו לב מה התמונות שלכם מספרות ומסמלות, האם זה הסיפור שלכם? אתם רוצים לשנות אותו?
2. האם אתם אוהבים את התמונות/חפצים שלכם או שאתם מחזיקים בהם כי "מישהו הביא לכם" או ש"לא כדאי לזרוק". אם אתם מחזיקים בביתכם דברים שאינכם מחוברים אליהם בצורה מדויקת זה גורם לכם לסחוב מטען עודף, שמאט את דרככם בחיים.
3. אם אתם מעדיפים שלא יהיו תמונות על קירות ביתכם (או מעדיפים לא לתלות אותם) יש לבדוק את נושא ההסכמה למחויבות בחייכם.
4. אם יש על הקירות רק תמונות שצייר אחד מבני הבית, תהיה נוכחותו והשפעתו של אותו אדם מאד דומיננטית. כמו כן, יש לקחת בחשבון שציורים שאנו מציירים יוצרים השתקפות והזנה חזקה יותר של דפוסינו. כדאי,אם כך, לקשט ביצירות שונות שבאות ממקורות מגוונים.
5. תמונות או חפצים שהדמויות בהן לא שלמות או חתוכות (כמו פסלים חסרי איברים, או התמונות של פיקאסו ש"חותך" את דמויותיו לחלקים) יוצרות אצלנו את תבנית הדמות הזו ואנו חיים על פיה.... רצוי מאד שהדמויות המעטרות את ביתנו יהיו שלמות ושמחות כפי שאנו היינו רוצים לחיות.

קצרה היריעה מלהכיל את כל מה שאפשר לומר על הבית, תפקידו וסמליותו עבורנו, העיקר, הוא באמת להתבונן בביתכם, להתכוון דרכו לדרככם, ולקדש באמצעותו את חייכם.

אם אתם רוצים עוד על הבית כתבו לי......

הבית – פרק א' (טיפים לאבחון ושיפור חיינו דרך הבית)

"קודם אנו מעצבים את ביתנו; ובהמשך, הבית שלנו מעצב אותנו."
– וינסטון צ'רצ'יל שהתגלה לי זה עתה כגאון רוחני, סיפק לי באדיבותו את משפט הפתיחה המדויק למאמר זה. התבקשתי לכתוב על השפעת הבית על האנשים שחיים בו, והפכתי בדעתי למצוא משפט קצר וקולע.... והנה הגיע WIN STONE והאיר לי את הדרך.

ביתנו הוא מפתח מרכזי, ומשפיע מאד משמעותי על גורלנו. אנו יוצקים בו את תוכן חיינו, מפסלים ומציירים אותם באמצעות הכלים, החפצים הרהיטים והתמונות שברשותנו. למעשה ביתנו הוא העתק מדויק של המתרחש בתוכנו (הבית הפנימי שלנו) בעיקר בלא-מודע שלנו, כך שהוא בנוי מדפוסינו, ומזין אותם בו זמנית.

כל בית אוצר בתוכו אנרגיה ייחודית לו , שיש בה סיפור חיים המתגלם בו וביושביו. בית מושך וממגנט אליו אנשים שיוכלו לממש את הקארמה שלהם דרכו. לפיכך, הבית הוא העבר ההווה והעתיד שלנו, ויש בידינו להשפיע דרכו על חיינו במובן העמוק ביותר של הדברים.

טוב לעבודה, להלן מספר קווים מנחים לבדיקה בביתכם וגם הצעות לייעול ולשיפור:
יחסי הבניין עם הסביבה/חוץ
1. מיקום הבניין – בניין או בית אמורים לקבל תמיכה כמו אדם הישוב על כורסא – מקום פתוח לפניו, מסעד גב נוח, ומשענות לזרועות. אם אין לבית שלכם בניין תומך מאחוריו בגובה שלו לפחות, יתכן ואתם מרגישים חוסר בתמיכה בחייכם כאילו "אין לכם גב", וזה משפיע על חיי המשפחה והחברה שלכם. שני צידי הבניין מייצגים את הצד הנשי והזכרי וזקוקים גם הם למשענת ולכן רצוי שיהיו שם בניינים . כמו כן, ככל שחזית הבית פתוחה לנוף או לאופק רחבים יותר, כך יפרח גם החזון שלנו ,הקריירה ו"יחסי החוץ" שלנו.

תיקון: אם אין "גב" לבית שימו תמונה או פסלון של צב באזור הקיר הגובל לאחורי הבניין. הצב, על פי הסימבוליקה של הפנג שווי, נושא את ביתו על גבו המשוריין ומבטיח תמיכה לבית.
אם אין לכם חזית פתוחה שימו תמונת נוף רחב ופתוח על הקיר הגובל בחזית הבניין.
הפנג שווי הקלאסי גורס כי, אם צד ימין חסר לכם, יש לשים פסלון או תמונה של נמר שמייצג את הכוח הנשי, ואם צד שמאל חסר דרקון המסמל את הכוח הגברי.
אפשר לתת לזה פרשנות קצת יותר מערבית ופשוט לתלות תמונה שמייצגת עבורנו את מה שחסר.

2. אם הבניין נמוך משאר הבניינים בסביבה, כך נרגיש גם אנו, "קטנים בין גדולים" , וההפך, אם הבניין שלנו גבוה משל אחרים יכול להיות שנחשב ל"מתנשאים" ויש סיכוי שנרגיש קצת בודדים בפסגה.

תיקון: אם אתם מרגישים "נמוכים" תלו תמונות שנקודת המבט של הצילום תהיה מלמעלה, אך היזהרו בבחירתכם שלא תהיה גבוהה מידיי, אם אתם מרגישים ש"אתם רוצים לרדת אל העם" בחרו בתמונה של אלמנטים שוויוניים, שתשדר לכם שאתם "שווים בין שווים".

3. בית הבנוי על צוק, הר או מדרון, נתפס על ידי התת-מודע שלנו כאזור המועד לסכנות ומשדר לתת-מודע חוסר יציבות, ולעיתים פחד. דמיינו אדם שעומד על צוק או יורד במדרון של הר... הצורך להיזהר מנפילה או הידרדרות מאד ברור. כשבית בנוי כך אנרגיה כזו נאגרת בתוך הלא-מודע של דייריו ומוציאה את עצמה לפועל ברגע "שמזדמן לה.."

תיקון: הקימו גדר חיה שתסתיר מהעין את המורד או המדרון ותעניק תחושה מוגנת יותר לבית וליושביו.

4. אם בית נמצא בדרך ללא מוצא (במיוחד ככל שהבית קרוב לסוף-לנקודת האין מוצא) , סביר להניח שאת יושביו תלווה, בתחומים מסוימים בחייהם, תחושה של אין מוצא..

תיקון: שימו תמונה של דרך רחבה ויפה, שלא רואים את סופה, בנוף פתוח ומזמין, על הקיר המקביל לסוף הדרך ללא-מוצא. התמונה צריכה להיות מדויקת ודומיננטית, הקפידו בבחירתכם.

5. אם הכתובת שלכם ,מספר הבית ושמכם (על שלט הבית או על תיבת הדואר) אינם ברורים או לא קיימים, יהיה "קשה למצוא אתכם" ולא רק את ביתכם. זאת אומרת אנשים המבקשים או אמורים להגיע אליכם בתחומים שונים בחייכם יתעכבו או לא יגיעו בכלל...

תיקון: שימו שלטי זיהוי ברורים של הכתובת ושמכם בחזית הבית במקומות המיועדים לכך.

כל דבר המצוי בקרבת ביתכם, ושנראה לעין ממנו, משפיע עליו. התבוננו בתשומת לב בסביבתכם, זהו את מה שמפריע לכם, ועשו כמיטב יכולתכם לתקן את הדברים.
היום עסקנו בסביבה שמחוץ לבית, במאמר ההמשך ניכנס פנימה, הפשילו את השרוולים.


יום שישי, 22 בינואר 2010

מודעות

"אני מאד מודע/ת לעצמי" זה משפט שאני שומעת כמעט מכל אחד שאני באה איתו בשיחה, ולא פעם אחת. יש כאלה שאני משתכנעת מהם יותר, ויש כאלה שקצת פחות, דבר אחד בטוח, בעיני כולם חשיבותה של המודעות בעלת ערך מרכזי, וכולנו גאים להתהדר בה..

המושג מודעות קיבל תנופה ונוכחות משמעותיים ביותר בעשורים האחרונים. אלו, גרמו מחד, לפריחה של הנושא, ומאידך, לשימוש יתר במושג זה שגרם לשחיקה מסוימת במעמדו. בעיניי, מודעות היא המפתח והכלים הבסיסיים שעומדים לרשותנו בעולם הזה. היא אחת האפשרויות שלנו להמיר רוח בחומר, ויש לה מקום של כבוד בחיינו, ולתוצאה שאנו מפיקים מהם. מודעות היא המוצא לכל נתיב בו נבחר לצעוד, וזו ששומרת עלינו ומאירה את המראות שבדרך.

ברוח הרהוריי אלה אני מבקשת לשתף אתכם בתפקיד שאני מייחסת למודעות:
מודעות היא בראש ובראשונה יכולת ההתבוננות וההעמקה הפנימית שלנו לתוכנו לעצמנו ולמעשינו.
(נסו להיזכר במקרה של אי-נעימות כלשהי שנקלעתם אליו, ושמרצונכם או שלא, הייתם חלק ממנו. דמיינו את עצמכם שוב באותה סיטואציה, רק שהפעם מעמדת המתבונן, שרואה יותר מצד אחד של הסיטואציה. עשו זאת בלי שיפוט ועד כמה שאפשר בלי לקחת צד, רק להתבונן. ככל שתתבוננו בדרך זו תעמיקו לתוך מקומות שלא ראיתם אותם קודם בסיפור).

מודעות היא ה"הגינות" הפנימית שלנו מול עצמנו, והיושרה להסתכל על כוונותינו, יצרינו, מהלכינו ומניעינו.
(תוך כדי שאתם מתבוננים בסיטואציה יעלו רגשות , כוונות, מניעים נסתרים ורצונות לא מודעים שמונחים מתחת לדברים כפי שקרו בפועל. תעלה "אמת" נוספת או אחרת.)
עצם ההתבוננות בדברים המאפשרת השלמה עם הקיים, הפרדה ופרידה ממה שאינו מתאים לנו יותר.
(סביר להניח שאם קיימתם את מה שנכתב עד עתה הסיפור שלכם שונה עתה. יש בו פרטים נוספים ויתכן ואתם רואים חלקים ממנו באור אחר לגמרי. כאן המקום לברור את המוץ מן הבר, לשחרר את מה שאינו מתאים לנו יותר, ולהשלים עם מה שיש, ושנשאר איתנו)

מודעות היא האומץ לראות את הדברים כפי שהם עולים מתוכנו, ולא כפי שמקובל או רגיל לחשוב. זו ההכרה בעצמנו כישות שיש לה "אמירה" יחידנית ומיוחדת משלה, אשר עושה אותנו מלאים ושלמים בה.
מודעות מתמשכת מאפשרת לנו את חקר החיים האישי והפרטי שלנו, על פי ראייתנו, וההתאמה שלהם לתפיסתנו הפנימית. כשאנו מתמידים בכך, המערכת שלנו לומדת את המסקנות ומשנה את עצמה בהתאם, כך, שבפועל משתנים דפוסינו, תגובותינו וגם צרכינו.
אחת ההנאות של ה"מתקדמים" במודעות, היא הסתכלות "אחרת" (רוחבית, היקפית, ראיית-על) בסובב אותנו – בטבע, בבריות בכל דבר בעצם. היתרון בראייה זו, הוא היותה נטולת מעורבות רגשית, ומקיפה את הדברים מזוויות שונות המגלות לנו היבטים חדשים של הקיום שלנו.
מודעות היא הרחבת הדעת, ואיסוף החוכמה שלנו מהדרך אותה אנו עושים וידיעתה.
מודעות היא סך כל דברי הימים שלנו המצויים בתוכנו ועולים וצפים על פני השטח על מנת להתממש, להתרחב, להשתנות ולצמוח.
מודעות היא תעודת האזרחות הטובה הרוחנית שלנו בעולם הפיזי.
מודעות מזככת מתוכנו את האמת והאור הטהורים שלנו.

מדיטציה: מדריך למשתמש - פרק 1

"התמונה כל הזמן קופצת לי" הוא אומר, ואני חוזרת ועונה "זה חלק מהמדיטציה, תן לדברים לעלות ולהיות"... וכעבור שניות מספר "אבל אני לא מצליח להחזיק דימוי אחד רצוף יותר מכמה רגעים"... צירופי המשפטים כאלו, אני שומעת כמעט בכל מדיטציה שאני מעבירה.
פעמים רבות מידיי אני פוגשת אנשים שמרשים לביקורת עצמית, ולסקפטיות לחדור לתוך המדיטציות שלהם , מלווים בחששות שמה שעולה אינו מדויק, ושאולי הם ממציאים את הדברים ו"בכלל, הם לא ממש בתוך המדיטציה". שמתי לב שלא משנה כמה פעמים אומר שזה חלק מהתהליך , הספקות ממשיכים, ואנשים – למרות חוויות מדהימות, ושינוי בחיים בפועל – נוטים לשפוט את עצמם לחומרה.
לאורך השנים בהן אני מטפלת באנשים באמצעות מדיטציות , אני מגלה בכל פעם מחדש עד כמה קשה לאנשים להניח בצד את ההיגיון, לתת אמון בתהליך, ולקבל את מה שהוא מביא. מידיי יום, אני נתקלת בשאלות לגבי "איך צריך" ו"מה נכון" במדיטציה. החלטתי להעלות חלק ממחשבותיי בעניין כאן, ולאפשר לאנשים להבין שבסופו של דבר מה שחשוב במדיטציה זו ההתכוונות שלנו להיכנס אל עצמנו והחופש להיות מי שאנחנו בתוך התהליך.

אז, מספר כללי בסיס לתרגול מדיטציות/דמיון מודרך:
יש הרבה מאד סוגים של מדיטציות, מורים אינספור, שיטות למכביר, ויופי של טכניקות.. אך לדעתי מה שחשוב באמת כשאנו נגשים לעניין, זו הגישה או יותר נכון התפיסה. קרוב לוודאי, שרוב האנשים באים עם ציפיות ו"דרישה עצמית" כזו או אחרת מהמדיטציה, רוצים להיות שלווים, לקבל תובנות, לפתור בעיות, לתקשר עם חוצנים, לגעת באור.... הכול טוב ויפה, והאמת היא שגם אפשרי, אבל, אחד החוקים החשובים במדיטציה הוא הרפיה ושחרור אמיתיים, ומינימום ציפיות.

חשוב מאד להבין שתהליך המדיטציה מנוגד במהותו להתנהלות הרגילה שלנו. ביומיום שולט בנו ההיגיון , אין חופש מלא לרגשותינו, אין זמן להתבונן עליהם ולבחון אותם ..... למעשה, רוב הזמן אין זמן . מדיטציה אמורה לתת לנו מרחב של שקט, ניקוי, ואפשרות בנייה של משהו חדש, ויש התנגשות בין שני הכוחות האלה – זה שמנהל אותנו רוב הזמן וזה שבא עם המדיטציה ו"מאיים" לשנות אותו. חשוב להבין את הנקודה הזו כי היא המפתח לכל אי-נוחות ואי-הבנה שעולה לנו בהקשר זה.
בין אם אתם עושים מדיטציה בעצמכם או בהנחייתו של מישהו כדאי לזכור כי :
עצם הנכונות לעשות מדיטציה משדרת אל תוכנו (הלא-מודע) אותות על שאנו מתכוונים לטפל בעצמנו, לקדם ולפתח את עצמנו. רצף של "שדרים" מסוג זה משנה את המציאות שלנו = שינוי.

כל נוכחות בתוך מדיטציה הינה מקדמת ומצמיחה, ולא משנה באיזה עומק או מצב רוח הייתם. מספיק שאתם שם.
תנו אמון בכל מה שאתם מדמיינים או מרגישים, ואל תקלו ראש במה שאתם חווים. העבודה נעשית גם אם היא לא מובנת לכם באותו רגע, וכל מראה או תחושה נכונים ומשמעותיים.
כבדו והתמסרו לרגע . ותרו על המוח השולט שלכם ותנו למדיטציה לסחוף אתכם לחוויה, ותהיו בה. כך ילמד הלא-מודע שלכם "לדבר" בצורה זמינה עם עולם הרגשות, האינטואיציה והתת-מודע שלכם.
בכל פעם שעולה בכם תחושת אי-נוחות התרכזו בנשימותיכם עד שתחושה זו עוברת . זה ייקח מספר רגעים וישדר לתת-מודע שלכם שהכול בסדר, ושאפשר להתגבר על קושי.
זכרו שכל מדיטציה היא יצירת קשר עם החלק הטהור, הנקי והאמיתי של הקיום שלכם. ככל שתזכרו את זה תפנימו את גודל ומשמעות החיים שלכם כאן , ותתרחבו.

המשך יבוא.....

איך מדיטציה משפיעה עלינו

איך מדיטציה משפיעה עלינו (תת מודע מדיטציה ומה שביניהם)
ויכוח סוער לתוך הלילה של קבוצת אנשים, שרוחניות ופילוסופיות חיים כאלה ואחרות שגורות על יומם, הביאה אותנו להסכמה שבסופו של דבר, כולנו מחפשים את המפתח לשליטה בחיינו!!! כמובן, שהיו מי שדיברו בזכות האהבה "כגרעין אולטימטיבי לחיים נכונים..." ובגנות "התחרות החומרית המשחיתה.." אבל בשלוש בבוקר, הסכמנו על הגדרה משותפת לכולנו.
בואו נקלף לרגע את כל עטיפות ההגדרות, הכיוונים והמטרות שלנו ונמצא שהגרעין הוא בעצם רצון, שתהיה לנו יכולת שליטה (אם אפשר מלאה) בחיינו. אם היה בידינו מפתח "מאסטר" לכל הדלתות שאנו מבקשים לפתוח היינו ללא ספק השליטים הבלתי מעורערים של חיינו, וחיים באושר ובעושר....... אבל נדמה לי שרובנו לא ממש מרגישים כך.
מניסיוני, הדבר הקרוב ביותר למפתח כזה הוא מדיטציה. אין לי ספק שכל מה שאנו מבקשים לשנות בחיינו נראה אחרת אחרי שאנו נוגעים בו במדיטציה. אנסה להסביר לכם איך זה עובד.
בסיס הנתונים שלנו
חיי היום-יום שלנו מנוהלים על ידי "מערכת מידע" שיושבת בתוך תת-המודע שלנו. מערכת זו ניזונה מ"איסוף, קליטה, עיבוד ואחסון חמרים" של חוויות אותן אנו חווים במהלך חיינו. חוויות אלו הן למעשה כל מה שקרה לנו אי-פעם שקשור לרגש, לרוח ולחומר.
פעולה זו, יוצרת אצלנו את תבניות ההתנהלות שלנו ,ההרגלים, הצרכים, הנטיות והמגנטיקה שלנו. כשפעולה כזו "נצרבת" על ה"דיסק" שלנו היא כחותם שמבקש לשמר את קווי המתאר שלו, ולפיכך הוא מושך אליו עוד ועוד מהחומר ממנו הוא עשוי. הדוגמא לכך היא שאנו יכולים לזהות אצלנו חזרה של התנהגויות, אירועים או נסיבות שיוצרים שוב ושוב את אותן תחושות (לא בהכרח אותם מראות....).
זאת אומרת, שאנו מופעלים על ידי מנגנון משומן וקבוע, בעצם מרחב תלת-מימדי של קומבינציות נוסחאות, משקלים ותכנים שמנהלים אותנו.
לפיכך תת המודע שלנו יוצר עבורנו שני ערוצי פעולה מרכזיים:
1. הטבעה של חוויה הנוצרת בתוכנו יוצרת אצלנו מערך של השתקפויות המזמנות אלינו עוד מאותו דבר (דומה מושך דומה), וחיינו הם למעשה רצף של השתקפויות אליהן אנו נקלעים (לכאורה).
2. שכחה - לתת המודע שלנו יש "עניין" נוסף והוא, להגן עלינו מפני זיכרון הכאב והמאיים עלינו ולכן, מסייע לנו לשכוח (יותר נכון להדחיק) את הטראומות או אי הנעימויות שחווינו (עד שתגיע שעתם לצוף).
אפשר לסכם כי, תת המודע הוא המנהל הראשי שלנו ו"יודע כל" עלינו, משכיח ומגן עלינו מפני דברים שקשה לנו להתמודד איתם וש"השכחה יפה להם", ובעיקר מזמן אלינו עוד מאותו דבר. נראה, לפיכך, ששליטתנו על מהלכיו של הלא-מודע שלנו מאד מוגבלים. אם אנו מסכימים לכל הכתוב למעלה הרי, ש"אין הרבה מה לעשות". אז זהו שיש....
כאן, נכנס לדעתי כלי העבודה של המדיטציה.
למדיטציה יש את היכולת להוביל אתכם לתוך הלא-מודע שלכם ו"לשלוף" משם את הFILE אותו אתם מבקשים לתקן. ברגע שהגוף רפוי ומרגיש נינוח תת-המודע שלנו מרגיש בטוח להתיר כניסה למקומות, שבדרך כלל הגישה אליהם "אסורה". כשאנו נכנסים למקום כזה עולים מראות ו/או רגשות הקשורים לנושא עליו אנו רוצים לעבוד, וזו בעצם פתיחת הדלת לה אנו מייחלים ומשם אפשר לחולל שינוי.
טכניקת העבודה בשלב הזה פשוטה, ומשתמשת בעיקר בהדמיה של אנרגיה בעלת תכונות של ריפוי ושינוי הזורמת למה שאנו רואים או מרגישים. כן, פשוט כך, הדמיה ולפעמים שימת לב לנשימה שלנו, מחוללים שינוי שבמדיטציה יתבטא בתחושה של הרגעות ושינוי המראות שאנו רואים, אך, ביום יום ישנה את חיינו.
מה שבעצם קורה בתרגיל כזה הוא שהופר הסדר והמבנה של הדפוס עליו עבדנו, ולתוכו הוזרקה אנרגיה (מידע) חדשה בעלת אופי הפוך למה שהוא יודע ומכיר. ולכן, התמצית שלו כבר איננה מורכבת מאותם חמרים, היא השתנתה ולפיכך מגנוט המציאות שלו ישתנה.
בכל פעם מחדש אני מתפעמת מיכולת העבודה של הכלי הפשוט והמתוחכם הזה, כמה קטן ככה גדול.... בפרקטיקה אני חושבת שמי שלא התנסה באופן תדיר במדיטציות כדאי שייעזר במטפל שמנוסה בשיטה זו. מי שיש לו קצת ניסיון יכול עם התמדה ונכונות לעבוד גם לבד ולהגיע לתוצאות יפות.
כאן המקום להזכיר, שיש סוגים שונים של מדיטציות אותן מתרגלים ברחבי העולם ואני בטוחה שיש יתרון ותועלת בכל אחת ואחת מהן. המדיטציה עליה אני מדברת היא מדיטציה מונחית (ראה POST מדיטציה מונחית) אשר משתמשת בחמרים האישיים של כל אחד ואחד מאיתנו שיושבים בתוכנו ושאיננו ערים להם.
לסיכום חברים יקרים, השמיים הם הגבול, הכול אפשרי ומצוי בהישג ידכם!!!!