יום שני, 10 במאי 2010

תקשור (או תקשוב?)

דיברתי הבוקר עם חברה שנפתחה בפניה הזדמנות מעניינת בחול. תוך כדי שיחה עלתה התלבטות שלה אם לפתוח איזשהו ערוץ נוסף בחול. שאלתי אותה: "למה לא? את כבר שם". ענתה: "נאמר לי בתיקשור לפני שנה שזה צריך להתחיל בארץ". הביאה לי רעיון לפוסט......

האמת היא שמזמן רציתי לכתוב על הנושא ואני מודה שהתלבטתי. נראה לי מיותר להיכנס לפרש ולהסביר מה זה תיקשור, כולם טחנו את זה כבר עד דק, ושימוש יתר במושג מדביק אותו בזילות, שמורידה מערכו, וחבל. אבל, בכל זאת יש מספר דברים שחשוב לי לחלוק, ואולי, אפילו להרחיב את היריעה...

ולפני כן, הבה נסכים על מכנה משותף לגבי מהותו של התקשור:

אנחנו תופסים את התקשור באופן כללי כמידע אינטואיטיבי שמגיע מחיבור למקורות שמעבר להגיון המקובל ולמחשבה המודעת. מידע שמגלה ומביא עימו מימד נוסף שלא ידוע לנו (לכאורה...)

תקשור מתבצע על ידינו או על ידי מישהו אחר, עבורנו או עבור מישהו אחר.

אנו משתמשים בתקשור במודע ושלא במודע, עושים זאת בעצמנו או בעזרת אחרים, בעת שאנו מבקשים הכוונה והמלצה לדרך.

בעבר תקשור היה בבחינת "דברי אלהים חיים" היוצאים מפיו של מישהו , ככל שעובר הזמן ובוודאי בימינו, אנו מדברים על קשב פנימי. דיוקו. והעברתו לפסים מעשיים. וכמובן, מתלווה לזה גם העברה (או החזרה) של הכוח שלנו מידי אחרים לידינו אנו.

אם אנו מסכימים על הבסיס הנ"ל אני מבקשת להרחיב מעט בנושא:

תקשור הינו אינפורמציה נכונה לרגע נתון. מידע שבא להאיר את המצב הנוכחי, ולהביא תמורה. ברגע שחל השינוי האינפורמציה "עשתה את שלה", והיא אינה רלוונטית עוד באותה עוצמה.

תקשור הוא השתקפות למצב הקיים בו נמצא מי שמתקשרים עבורו. תקשור הוא שיקוף סך כל המידע שמשויך לאדם, המקום והמצב בו הוא נמצא, מערך דפוסיו ואמונותיו, וגם פוטנציאל ההתפתחות שלהם. אם הגעתם לתיקשור כשמקנן בכם חשש, או לחליפין אופטימיות ובטחון, הם יבואו לידי ביטוי במידע שאתם מקבלים.

תקשור הינו הדרך שלנו להבין וללמוד כאן. גם אם אומרים לנו דבר מה שהתברר כ"שגוי" לכאורה, אנו חייבים להבין שהוא יועד לנו!! ולכן, אין שרלטנים, אין שגיאות, אין טוב יותר או פחות.... יש מסר שמועבר אלינו בנקודת זמן זו, כדי שנלמד ממנה את עצמנו ודרכנו.

תקשור הוא סוג של אבן בוחן בחיינו, והקטליזאטור ללקיחת אחריות עליהם. אם מה שנאמר מתאים לכם, קחו את הדברים וצאו לדרך, העבירו אותם לעולם העשייה שלכם. אם מה שנאמר לכם לא מתאים – זאת ההזדמנות עבורכם, לבדוק, לסנן, לאמץ (או לא) את מה שמתאים, ובעיקר להחליט נאמנה למקור שלכם.

תיקשור הוא משחק משתנה במרחב הקבוע שבין האינטואיציה, הפחד, וכוח יצירת המציאות באמצעות המחשבה. הבנת המרחב הזה ותרגול התנועה בו ישביחו את "אסמינו בבר.."

לסיום, אני רוצה לשאול אתכם חבריי לא הגיע הזמן להקים תנועה לשדרוג המושג? אני מציעה לעבור לשימוש במילה תקשוב (שנמצאת כבר בשימוש בצה"ל כמדומני..) שהיא שילוב של תקשור והקשבה J, או קשר-אור, מה אתם אומרים?

יום שלישי, 20 באפריל 2010

אנושות מתקדמת

השבוע ביקרתי אצל מוריי. אני עושה זאת הרבה פחות ממה שהייתי רוצה או צריכה. הקשבתי שם להרצאה מסודרת במה שהם קוראים "אנושות (או אנושיות) מתקדמת", וחשבתי שנכון יהיה להעביר את עיקרי הדברים ששמעתי הלאה, למי שמעוניין.

"......בהינתן האות, יודע הלב כי באה השעה. שעה של שינוי וצמיחה. המילים שתשמעו כאן לא תהיינה חדשות לכם, אך טמון בהן תוכן שמרחיב את היריעה שעדיין לא נפרשה בפניכם במלואה. על בני האדם להבין את מלוא האחריות והאפשרות שניתנה להם, את הכלים לחולל מפנה, ואת כוחה של הקבוצה.
אירועי החיים מפנים אתכם למקום בו תיאלצו לשינוי, ואתם ,אינכם נדרשים אליו ללא דחק. שינוי אינו צריך לעלות ממצוקה, אלא לבוא ממקום של התבוננות-על, והבנת הדבר הבא שצריך להיעשות. כאמור, כל הנאמר כאן לא חדש אך דורש הרחבה ועליית מימד של כל אחד ואחד. לכן נקרא לתנועה זו "אנושות מתקדמת", כזו שנמצאת כל הזמן בתנועה התפתחותית של הבנה, עבודה ויצירת מקום נקי, נעלה, ומדויק לאנושות. כך, ולא פחות מזה.

על מנת ליישם את גישתנו, נפרוט בפניכם את הנחות הבסיס של האנושות המתקדמת:

1. זכרו כי אחד אנחנו וכל מה שאנו עושים לעצמנו אנו עושים. עשו טוב וראו כי טוב. חקרו, והבינו עד כמה שאתם יכולים את "אפקט החזרת האור" שלכם. אם תקפידו על טוהר ועומק הבדיקה, תתגלה לכם בפשטות נוסחת "החזר האור" שלכם, מה שיאפשר לכם לייצר את מה שאתם מבקשים לקבל.

2. עליכם להבין כי יכולת בריאת המציאות שלכם היא הכוח המוביל והמרכזי שלכם. יש להרחיב את משמעותה ויישומה, להפנים דרכה את אחריותכם על קורותיכם, הרצוי ושאינו רצויה ולעשות כל שבידכם כדי ליצור את הרצוי לכם ,משפחתכם, קהילתכם, ארצכם, והכדור עליו אתם חיים.

3. פחד הוא ההטייה השלילית של כדור הארץ. כמו במאזניים פחד פרטי או קולקטיבי מטה את מאזן היקום וגורם לו ל"הטיה שלילית", שהיא צבירת אנרגיה שלילית שנפח מואץ שלה עלול להפוך לנפיץ.

4. אתם חיים במגמת האצת חלקיקים וחומר קבועה. וכמו בכל דבר ביקום טמונה גם כאן, הברכה וגם הקללה. עליכם לדעת שמרוץ החומר בו אתם נמצאים יכול להיות מסוכן. אתם רואים סכנה במה שאתם קוראים "פצצת אטום", אך זו היא השתקפות של צריכת חומרים מואצת שלכם. אם אתם רוצים להביא את מרוץ החימוש העולמי לקיצו (ומלחמות בכלל), על כל אחד מכם לעשות זאת בחייו: האטו את קצב "האצת החומר" שלכם.

5. אמצו לעצמכם נקודת מבט גבוהה ומרחבית על הקורה סביבכם. נסו לסגל לעצמכם ראיית-על קבועה שתראה לכם את התמונה כולה, תמנע סחף רגשי מיותר, תזהה את הצעד הנכון הבא, ותהווה לכם "מטריצה נושמת" של התפתחות.

6. הגעתם לעולם הזה כדי להרגיש ולחוות. נצרו את המתנה הזו , היו מודעים וקדשו כל רגש וחוויה שעולים בכם ?(לטוב ולרע) כי משמעות הדבר היא שאתם בדרך, אתם חיים!!! אתם נבחרתם בכישוריכם, להיות המשלחת של היקום, שעולה על מגרש המשחקים...

7. מדיטציה היא הדרך להבקיע את השינוי, היא תאפשר את ההתגלמות בעולם העשייה. אפקט המחשבה שיוצרת מציאות הוא אדיר בעוצמתו ומדיטציה פרטית ובוודאי קבוצתית יכולה לחולל שינויי-על בכדור הזה.

8. יש לעשות!! עולמכם הוא עולם העשייה ועליכם ל"הוציא לפועל" במלוא האון, את עצמכם, את מתנתכם, ואת רצונו של היקום המתבטא דרככם. זוהי זכותכם וחובתכם. ובעשייתכם יהיה תמיד האל עמכם.

אם עיניכם רואות שורות אלו, יש באפשרותכם לעלות, לתרום, להוסיף ולשנות, לצמוח, ולקדם. עשו לעצמכם רשומות, העדפות, מעשים, בחירות שיסייעו ויקלו עליכם לנוע בכיוון הנכון. מה שקראתם היום ידוע לכם, עשייתכם-אתם תיצור את "האנושות המתקדמת".

יום ראשון, 4 באפריל 2010

מודעות עצמית - גלגול הנשמה

בכל פעם מחדש מפתיע אותי לראות איך חיים שלמים במקום אחר משפיעים עלינו היום, ואיך הזכרות בהם מניעה את המימיקות העדינות של הרגש, והכול נעשה מוחשי, מוכר וצלול..... כל נושא גלגול הנשמה שלנו הינו מרכזי, בהבנת המקום, והמיקום של הפרט בעולם הזה, ובמאמר זה, אני מבקשת לגעת במספר הבנות שלי בנושא ולחלוק אותן עמכם.

מה זה גלגול?

גלגול הוא פרק התממשות חיים ארצית וגשמית על רצף מסעה של הנשמה במרחב. גלגול הוא הצטרפות אנרגיית הנשמה לתוך חומר, וסך כל חוויותיה, תיקונה ושיעורה בתוך מגבלת הגוף בו היא נתונה.

גלגול הוא יצירת העבר והעתיד שלנו, המתקיימים בנו כל הזמן. כל גלגול שלנו הוא תוצאה ותולדה של גלגולי העבר ובוודאי שהוא מקור ושורש הבאות אחריו.

בגלגול פיזי אנו חשים, מרגישים וחווים, מה שלא ניתן לאנרגיה שאינה נתונה בגוף פיזי. הרגש, הוא הסיבה לכניסתנו לגוף פיזי שכן הוא מאפשר חוויה שהיא החיים, השיעור, הצמיחה ו"איסוף הנתונים" שלשמו הגענו הנה.

מה "תפקידם" של הגלגולים ?

הוצאה לפועל והעלאת תדר קבועה של הפרט, (שמשפיעה על) כלל האנושות והיקום כולו.

גלגולי חיים הם חלק מתנועה מתבקשת והכרחית אשר מניעה את גלגלי השיניים של היקום בו אנו חיים על-פי תכנית על.

גלגולי החיים שלנו הם המרכיבים העיקריים של תכנית העל הזו, וה"מביאים והמוציאים" המרכזיים שלה. כלומר הם ניזונים ממנה ומזינים אותה.

איך זה בעצם קורה?

לגלגול של כל אחד מאיתנו יש חלק אנרגטי בתכנית העל של היקום (יש שיקראו לזה אלהים, גורל, קארמה...), והתפתחותה תלוי בחיים פיזיים המונעים באמצעות רגשות.

חלקנו בתכנית זו = סך כל הגלגולים שלנו כאן ולפיכך, אפשר לומר כי סך כל התכנית הכללית = כל הגלגולים כולם!!!

התנועה ביקום היא כזו, שאנו משפיעים ומושפעים מ"חברינו" לתכנית העל. זאת אומרת, שכל אחד מאיתנו עושה דרך שהיא חוויה, ומזין את אנרגיית העל שלו. זו, מזינה את תכנית העל הכללית, שמעבירה את האינפורמציה מיידית לכל השאר, ויוצרת בעצם את תמונת התנועה הקבועה של היקום.

כך נוצרות מגמות ושינויים אישיים וגלובאליים, אלו הם דרכי התמורה והתגמול שלנו. סמויים מן העין כשעלינו לעבור את הדרך, ונגלים לתבונה בונה כשהגיעה העת להתקדם הלאה.

זאת ועוד....

לא בכל גלגול אנו מממשים את כל גלגולי העבר שלנו. הנשמה שלנו היא חלק מתכנית-על שבכל פרק חיים מממשת ומתנסה בחלק נבחר מתכנית זו, איתו בחרנו לעבוד.

האנרגיה המרכיבה את הנשמה יודעת לחזור שוב ושוב על אותו דבר . יתרה מזו, זה הצורך והמניע שלה. ולכן, או שיש חזרה על הדפוס שהולכת ו"מעבה" אותו או שיש תיקון ואז, הדפוס משנה את מסלולו וכך גם האנרגיה המובילה של הנשמה וגלגולינו.

ההשפעה של גלגולים על חיינו הינה משמעותית ביותר. הגלגול יוצר את התוכן לתוך הכלי הפיזי של החיים העכשוויים שלנו. כלומר, חיינו, גופנו, ביתנו הם תוצאה של גלגול/ים כשהתפאורה שונה, הסיפור אולי אחר אבל המהות זהה.

על מנת לתקן עלינו להבין לעומק את מניעינו ולהסכים להפעיל ולקבל אנרגיה "סותרת" למה שאנו רגילים לו שתביא לשינוי. כזה שמפעיל כוח התנגדות, וגיוס מאמץ גדול מצידנו, כיוון שאנו הולכים "נגד הרוח" המוכרת לנו.

גלגולינו הם מימד הזמן שבתוכנו, שאינו טורי כפי שרבים נוהגים לחשוב, אלא, קיום מקבילי של מרחב ואנרגיה המתרחשים בו זמנית. חוויות גלגולים המשפיעות עלינו, חיות בתוכנו במספר "מסלולי זמן" בעת ובעונה אחת.

רבים סבורים כי גלגולי חיים הם פעולה של "שכר ועונש". לדעתי, גלגולים מביאים אלינו עוד מאותה אנרגיה שאותה אנו מכירים, ומאפשרים לנו להבין אותה, ולהעלות את תפקודה לרמת תוכן גבוהה, חיובית וחופשייה יותר. ראיית ה"שכר ועונש" מעט מצומצמת ומפוחדת..

לסיום, יש לומר כי נושא גלגול הנשמות מוזכר ברוב התרבויות והדתות המובילות בעולם. בעיניי תרבות המזרח מיטיבה לטפל בנושא, כיוון שהיא רואה את אנרגיית גלגול הנשמה כדרך של חיים, שמידי פעם לובשים מעטפת פיזית, אבל הכול הוא רצף אחד שלם.



יום רביעי, 24 במרץ 2010

מודעות עצמית - חופש

יסמין נחתה בכבדות על הכורסא, פיזרה מסביבה כרגיל את שלל תיקיה ומטלטליה ונשפה: "אני חייבת חופש, מוכרחה לנסוע מפה, אני צריכה אוויר". התרווחתי לי בכיסאי בנוחיות יתרה ששמורה אצלי לשיחות מסוג זה. ידעתי שיש בפני משימה לא פשוטה: לדבר על חופש (לא על חופשהJ) – ה"בטן הרכה" של נשמה בתוך גוף.

רבים מידיי סבורים שהעומס והעייפות שלהם ייפתרו בחופשה טובה, מה שבסך הכול נותן אוורור זמני (אם בכלל) מהשגרה שלנו וקצת גירויים חדשים.. טוב ויפה, אך, בין זה ובין חופש טהור המרחק גדול. רובנו חיים באילוזיה של חופש, מספרים לעצמנו סיפורי כיסוי וסרק על מטרות ויעדים שאם נגיע אליהם נהיה חופשיים. יותר מידיי אנשים יגידו "אני חופשי/ה" ולא ממש יתכוונו לזה, או לא יהיו מודעים לרמת החופש האמיתית שלהם.

מהו אם כן חופש? (לדעתי....)

חופש הוא תפיסת עולם פנימית שלנו שמלווה אותנו בכל מצב ומקום, ומגדירה את האינטראקציה שלנו עם מגבלות, אילוצים, ומה שנתפס בעינינו כחובה.

למעשה, כל נשמה, מעצם כניסתה לתוך גוף מוותרת על החופש שלה, ושמה את עצמה בתוך מגבלות הכלי בו היא שוכנת. החופש אליו אנו כמהים באמת, הוא בעצם המקום הפתוח וה"מותר" ממנו באה הנשמה שלנו. מקום של הוויה אינסופית, בו אין שיעבוד לרצון, לרגש ול....חומר!!!

כאמור, בין הנשמה והגוף יש (סוג של) "ניגוד אינטרסים" ולכן, אנו לא ממש מרגישים חופשיים בתוך גוף, שנמצא בתוך שיעור...שדורש תיקון.. בתוך מרוץ.. ודרישה להישגים.. איזה לחץ, נשמע מוכר? לא תנאים אידיאלים לחופש.

את החיים שלנו כאן ניתן להגדיר כמסע אל החופש או יותר נכון לגילוי החופש. השיעור שאיתו אנו באים לעולם הזה הוא המגבלה שעלינו לצלוח, והתיקון מתבהר יחד עם החופש. הרוח שלנו מכניסה את עצמה לתנאי לימוד, סוג של פנימייה, כדי לצאת משכילה וחופשייה למעשיה.

אני לא יכולה שלא לשחק קצת עם המילה חופש, והאסוציאציה שעולה: קטע מתוך המוסף ליום הכיפורים "אַתָּה חופֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוחֵן כְּלָיות וָלֵב...." חופש וחיפוש באים מאותו מקור.... ואולי נרמזת כאן הדרך אל החופש. על ידי חיפוש.

ככל שאני מעמיקה, מתחזקת בי התחושה שמימוש החופש היא מהמצוות החשובות ביותר שאנו יכולים לקיים עבור הנשמה שלנו. לתת לרוח שלנו להיות במלואה. כנראה, שחופש מוחלט יהיה לנו רק כשנשלים את המסע, אבל, מעצם היותנו פה, שומה עלינו להתחקות אחריו.

מניסיוני מצאתי, שאם נאמץ בדיקה מסוימת של הנושא, וניישם אותה, החופש יכול לתפוס מקום הולך ומתרחב בחיינו. שיטה זו מאפשרת "להתארגן" מחדש כך, שכל אחת מאבני המשחק שלנו תיפול למקומה.
גישה זו מתמקדת בעיבוד של חמש הבנות לפני כל עשייה משמעותית, אשר יקדמו ויחדדו את "ניהול" החופש האישי שלנו, ויעצימו אותו. הבנות אלה יכולות להיות צעדים או שאלות שנשאל את עצמנו אך עליהם להתייחס לנקודות הבאות כנושאים מרכזיים: חופש הביטוי, חופש ההגדרה, חופש הבחירה, חופש האהבה, וחופש האמונה.
לא ארחיב פרשנויות למונחים אלה, אני משאירה לכם את חופש השימוש וההתאמה שלהם לצרכיכם, וקביעת היסודות לחירות האדם שבכם.


יום שישי, 12 במרץ 2010

השתקפויות

אני חייבת לפתוח בוידוי קטן: מאז שהתחלתי לכתוב בענייני מודעות ורוח, אני מחכה שיבשיל הרגע בו אוכל לכתוב על השתקפויות. מכירים את התארכות הציפייה למשהו שאתם יודעים שבוא יבוא וההמתנה מתוקה ומחויכת ? כך הרגשתי, ועכשיו הגיעה העת.

ובכן, הנני מתכבדת להביא בפניכם את מחשבותיי בנושא חשוב זה, שהינו ללא ספק אחד מעשרת הדברות של עולם הרוח. על מי שמבין את עיקרון ההשתקפויות, אפשר לומר כי יש בידיו את המפתח לתורת החיים כולה, הוא יודע מאיזה מרכיבים אנו בנויים, איך לשנע אותם ולהביאם לאופטימום.

מה זו השתקפות?

השתקפות היא מראת עצמנו דרך האחרים, מה שקורה לידנו, בסביבתנו, ובידיעתנו, ושיוצר אצלנו תגובה. כל מה שקורה לנו זו השתקפות שלנו, גם אם נדמה לנו שאנו לא ממש מזמנים את הדברים ולא רוצים בהם.

השתקפות זו דרכו של היקום להקרין לנו את סיפור חיינו כשהפרשנות מוטלת עלינו.

השתקפות זה "שם המשחק" שלנו כאן. מי שנמצא במודעות עצמית מבין שהחיים הם משחק, ויכול לנהל אותם מתוך שעשוע, ניצח בעצם את השיטה. השתקפויות הן האניגמה במשחק זה, ועלינו להבין ולפתור אותן, רק כך נהיה רשאים להתקדם לשלב הבא במשחק.

איך זה עובד?

תארו לעצמכם שמכל מקום שאתם מביטים אליו עומדת מולכם מראה. אם תפנימו את המראה הפשוט הזה תבינו את חוק ההשתקפויות. אלא שבנוסף לתמונה מועברים אלינו גם מידע וחוויה, שפוגשים בתוכנו דפוס מוכר להם. כל מה שמגיע אלינו נמצא בתוכנו.

המידע והחוויה עוברים אלינו דרך מארג אנרגיה משותף שיש בו תעבורת מידע שוטפת, במערכת של אינספור קווי אורך ורוחב. כשאנו יושבים על צמתים משותפים ברשת הזו אנו חולקים מידע זהה שמופיע בחיי כולנו, בדומה לאירוע בזמן נסיעה בכביש שאנו עדים לו, או כשאנו מחוברים לרשת חברתית או אתר באינטרנט.

הפרשנות שלנו למידע שאנו רואים אינה אחידה ותלויה במבנה הפנימי שלנו ולכן מעלה תמונות ותגובות שונות אצל כל אחד. כמו בעיקרון הפיזיקאלי של החזרת אור שזו בעצם תופעה המתרחשת כאשר קרן אור פוגעת במשטח. כמות האור המוחזרת ממשטח כלשהו תלויה בחומר המשטח, אשר משתנה מאחד למשנהו (ויקיפדיה).

לדוגמא: מישהו נהג בקבוצה של אנשים לא יפה, נזף, כעס וכד'. מה שקורה ומגיב לאותו אדם זו ההשתקפות: אחד יפגע, השני יתפרץ,והשלישי ימשיך הלאה. כולם יושבים על אותה רשת , צופים באותו אירוע, התגובה שונה.

איך נוצר הצורך בהשתקפות?

הדפוסים שלנו מחפשים להם מימוש (דומה מושך דומה) וכמו מכ"ם פנימי תרים אחר אירוע שייתן להם במה. קרני האנרגיה של הדפוס בוקעות מתוכנו, ומגיעות למקום שמדבר איתם באותה שפה, שם מוכר ונוח. ואז, יש מפגש, שהוא ההשתקפות, ובו נוצרים איחוד כוחות, ויש מוצא והזנה לדפוס שלנו.

פעולה כזו מעלה את הדפוס על סדר היום שלנו ופותחת בפנינו אפשרות לתיקון. אם אנו מבינים את חוקי המשחק נוכל לראות את ההשתקפות ולהתקדם. אם לא, ישמין הדפוס שלנו ובעתיד הלא-רחוק יבעט שוב.

איך לקדם שינוי ?

עלינו להפנים שכל דבר שקורה לנו, שאנו נקלעים אליו ונוגע בנו רגשית (גם אם איננו מעורבים בו באופן ישיר) – זו השתקפות שלנו.

אנו חייבים להבין היטב את ההשתקפות ולהיות במלוא המודעות העצמית שלנו. אל תוותרו על האמת, גם אם היא כואבת היא תשחרר אתכם.

יש לשאול את עצמנו מה אנו מרגישים? מה זה עושה לנו? על מה זה "יושב" לנו? – שאלות כאלה יקלו עלינו את הברור.

וכמובן, מדיטציה שמשנה את ההשתקפות שלכם למצב הרצוי לכם.

זכרו, השתקפות היא מחזיר האור שלנו, ובידינו היכולת לצמצם ולהרחיב את האור.


יום שבת, 6 במרץ 2010

מודעות עצמית - לבד


"וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים: 'לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ...". כבר בספר בראשית (ב' 18) נקבע עבור המין האנושי הדפוס המכתיב דרך חיים ברורה האומרת: אדם לבד, אינו מצב רצוי! ההמלצות והחוקים שנכתבו בתנ"ך יצרו בנו את דפוסי הבסיס על פיהם אנו חיים, ואני מבקשת לדון באחד המרכזיים שבהם : תרומת ה"לבד" לחיינו, או ליתר דיוק ל"לבדיות" שהינה תפיסת עולם ולא בהכרח מצב של ניתוק או ריחוק מאנשים.

מה זה בעצם לבד? אנשים רבים מבלבלים בין "לבד" ל"בדידות" וזה הדבר הראשון שיש לתת עליו את הדעת כשדנים בנושא זה. בדידות זו תחושה של העדר תמיכה ו/או נוכחות של חברה והסביבה בחייו של אדם. לבדיות, לדעתי, זו יכולתו של אדם להיות חופשי, עצמאי, בלתי תלוי, בטוח בחייו ומושל בהם..

מדוע יש לדון בשאלת הלבד בחיינו? משום שאם נעמיק, נמצא שכל דבר ממנו אנו פוחדים מתנקז בסופו של דבר לפחד להיות לבד, שמוביל בהרבה מקרים לפחד מוות. פחד הוא רעל מסוכן ביותר, ועבודה עצמית נכונה יכולה להמיר אותו לעוצמה. ב"לבדיות" טמון כוח אדיר, ופוטנציאל קיומי, שאם נהיה מודעים לו נוכל להגדיר ולהכתיר את חיינו מחדש, וכך גם לתרום ליקום כולו.

איך רוב האנשים תופסים את הלבד? כבעיה לפעמים אפילו כסכנה!!! למה? משום שהחברה יצרה בנו את "צורך ההשתייכות", ולכן המושג "לבד", שמנוגד לו, קיבל עיוות, ונחשב לפסול. אפשר לומר שתפיסת ה"לבד" הרווחת, מצמצמת את מקומו של הפרט, את החופש שלו, ומגבילה את יכולתו לפתח את עצמיותו. "האינטרס" של המין האנושי/היקום הוא בהמשכיות, והיות שכך, "לבד" הוא מצב מנוגד לאינטרס זה ומסוכן לאנושות.

למה אדם שלא יודע להיות לבד נתקל בקושי? מכיוון שזהו אדם תלותי, במידה כזו או אחרת, ומשמעות הדבר שהוא מטיל את אושרו על גבם של אחרים, ונותן בידיהם את הכוח על חייו. כל מערכות היחסים של אדם כזה מושפעות מתכונה זו, הוא אינו שלם, ומשלם על כך מחיר לא מבוטל.

מהי הנוסחא הנכונה אם כך? נוסחא מאוזנת שיש בה עבודה עצמית ומעמיקה של הבנת פנימיותנו. הרצון של החברה אינו לגמרי פסול, אמנם יש כאן צורך בשליטה ודאגה להתרבות קבועה של המין האנושי, אך מאידך, יש כאן גם כוונה ליצור סדר, גבולות, מערכת תמיכה ורשת בטחון אנושית. מה שחשוב הוא להבין מתי רצון הכלל הזה בא על חשבון הפרט, מה הוא גורם לנו, ועד כמה אנו מוכנים לקחת בו חלק.

איך עושים את זה? כמובן שמודעות עצמית, מחקר פנימי מקיף וכנה, והתבוננות-על על החברה, האנושות, והיקום כפי שהם משתקפים דרככם. כדאי ונכון לנו לדעת להיות לבד , להנות מזה, לתת לזה להעשיר ולמלא אותנו. אין זה אומר שאנשים לא יכולים להיות במערכות יחסים מסוגים שונים ולשמוח בהם, נהפוך הוא, מי שיודע להיות לבד הוא אדם בעל עוצמה ועמוד שדרה , וסביר להניח שיחסיו עם הסביבה יהיו בריאים יותר שכן, מרכיב התלות שלו קטן יותר.

לא בכדי נאמר "דע מאין באת ולאן אתה הולך"... אדם בא לעולם הזה לבד, ויוצא לבד, ויש לכך חשיבות וסמליות. שומה על כל אחד ואחת שידעו לעשות לבד את כל מה שהם עושים יחד עם אחרים, אזי הם ידעו שהם השליטים האמיתיים בחייהם.